מהן עשרת המלכודות הטיפוסיות, עבור ADHD במקום העבודה וכיצד ניתן להימנע מהן?

יוני 14, 2010


כותבת המאמר: Author of ADD in the workplace ,Kathleen G. Nadeau, Ph.D

נלקח ותורגם מתוך:    www.add.org

תרגמה:  רני ארוטשס

ADD רבים שואלים עצמם מהוא סוג העבודה המתאים ביותר עבורם. אם נציג שאלה זו למספר מומחים לADD נקבל מגוון רחב של תשובות. חלקם ישיבו שעבודה כיזם עסקי מאפשרת חופש פעולה מקסימאלי ולכן היא המתאימה ביותר עבור אנשים עם ADD. אחרים יציעו עבודות המשלבות בין פעילות ואתגרים כמו טייס, כבאי, מחלץ וכיוב'.

אך למעשה, אם נערוך סקר בקרב קבוצה גדולה של מבוגרים עם ADD אשר נחשבים כמצליחים בעבודתם, נגלה שמבוגרים עם ADD ישיגו תוצאות גבוהות במגוון מקצועות. ביניהם, מורים, אנשי מחשבים, עורכי דין, צלמי עיתונות ובעצם כל מקצוע שניתן להעלות על הדעת.

בבואנו לחפש עבודה מתאימה לADD, השאלה המתאימה יותר שנצטרך לשאול את עצמנו היא "מהם המאפיינים שהופכים עבודה מסוימת לידידותית עבור ADD".

האמת היא שכמעט כל שביל של קריירה שבו נבחר לצעוד, יכיל בתוכו תחומים שהם מצוינים עבור אנשים עם ADD ולעומתם תחומים שהם הרסנים עבור אנשים עם ADD. החכמה היא לדעת להפוך את התחום המקצועי שבו אתה נמצא לידידותי עבור ADD.

הצעד הראשון הוא למצוא מסלול קרייריסטי שמתאים לך. כדי לברר מה מתאים לך ביותר עליך לקחת בחשבון מספר גורמים:

תחומי עניין   מבנה אישיות    נקודות חוזק    נקודות חולשה    רמה מקצועית

ברגע שהחלטת מהוא המסלול המתאים ביותר עבורך והתמקצעת בו, זהו הזמן לחשוב על מלכודות ADD בעבודה וכיצד ניתן למזער אותן או אפילו להימנע מהן לחלוטין.

מהן אותן מלכודות טיפוסיות? וודאי לא תופתעו לגלות שרבות מהמלכודות נקראות ממש  כמו רשימת הסימפטומים של ADD…

ההתמודדות עם אותן מלכודות פוטנציאליות דורשת בחינה מעמיקה של העבודה לפני שמחליטים לקבל אותה ואם קיבלתם אותה, עליכם להתנהג כADD מביני עניין.

זכור, אם תחילה לא מצליח, קום ונסה שוב! יתכן שתצטרך לעבור סדרה של עבודות בתוך הארגון או בין ארגונים משום שטרם למדת מהם דפוסי ההתנהגות האופייניים לך ושלפיהם ניתן להתאים לך סוג מסוים של עבודה.

עשרת המלכודות הטיפוסיות לADD בעבודה וכיצד ניתן להתמודד איתן:

מוסחות

המוסחות יכולה להיות חיצונית (מהסביבה) או פנימית (מחשבות).

הנה כמה דרכים להתמודד עם מוסחות חיצונית:

1-     בקש לעבוד בשעות שבהן המוסחות החיצונית קטנה (להגיע מוקדם בבוקר או ללכת מאוחר בערב).

2-     בקש רשות לעבוד מהבית, אם ניתן.

3-     השתמש באזניות או ברעש "לבן" על מנת לטשטש קולות רקע.

4-     מקם את שולחן העבודה שלך באזור פינתי ולא באמצע מסדרון סואן.

5-     בקש להשתמש במשרדים פרטיים או בחדרי ישיבות לזמן מסוים.

מוסחות פנימית יכולה להיות מטרידה יותר ממוסחות חיצונית. אך למרות זאת, הנה כמה דרכי התמודדות:

1-     רשום את מחשבותיך/רעיונותיך שמפריעים להמשך עבודתך. כך תוכל להשאירם מאחור ולהתפנות לעבודתך.

2-     השתמש בביפר או בתזכורת שתופעל כל מסגרת זמן שתקבע לעצמך ושצפצופה יזכיר לך לשוב לעבודה.

3-     במידה ואיבדת את הריכוז במשימה מסוימת, עבור למשימה הבאה ושוב לקודמת מאוחר יותר.

אימפולסיביות

אימפולסיביות יכולה לבוא לידי ביטוי בעבודה בכמה אופנים. אך האופן הבולט ביותר הוא פעולה לפני מחשבה.

1-     אם אתה נוטה להתחייב באופן אימפולסיבי, לפרויקט שאינך יכול לעמוד בו, סגל לעצמך הרגל לומר קודם "תן לי לבדוק אם לוח הזמנים שלי מאפשר לי ואחזור אליך עם תשובה מאוחר יותר".

2-     אם אתה נוהג לעזוב עבודות באופן אימפולסיבי, תפוס את עצמך לפני שאתה "מייעץ" לבוס  "לקחת את העבודה ולדחוף אותה ל…" שיתוף בן זוג או חבר בחוסר שביעות הרצון שלך מהעבודה יכול לעזור לך להגיע לפתרון קצת פחות דראסטי…

3-    אם באמצע ישיבה אתה נוהג לפלוט באימפולסיביות הערות שאח"כ אתה מתחרט עליהן, למד לרשום לעצמך הערות. רשום לעצמך מה בכוונתך לומר. זה ייתן לך זמן לחשוב האם יהיה זה נכון להעיר ומהי הדרך הטובה ביותר לומר את מה שיש לך להגיד.

4-     קפיצה אימפולסיבית אל תוך פרויקטים מסובכים, ללא תכנון מראש, פותח פתח לחוסר יעילות ועלויות (אישיות) גבוהות. במקרה כזה חבור למישהו שנקודת החוזק שלו היא תכנון וארגון וכך תוכל לנצל טוב יותר את כל האנרגיות וההתלהבות שבך.

היפראקטיביות

עבודות רבות אינן מתאימות עבור מבוגרים עם ADD שנוטים לכיוון ההיפראקטיבי יותר על פני הגרף. אם אתה נוהג לטופף עם האצבעות על השולחן או לצעוד הלוך ושוב על פני החדר, אנשים אחרים יכולים לתפוש פעולות אלה כפעולות שליליות הנובעות משעמום או כתוצאה ממוטיבציה נמוכה. הנה כמה טכניקות התמודדות:

1 –  בעת ישיבה, רשום לך הערות (אך אל תשרבט). כך תראה מתעניין ולא משועמם.

2 – תכנן את היום כך שיכיל פעילויות מגוונות כמו לאסוף את הדואר, לשוחח עם עמיתים, ללכת לפגישה בדרך הארוכה יותר.

3 –  הבא ארוחת צהרים מהבית ובזמן שכולם יוצאים להפסקת צהרים עשה קצת פעילות פיסית.

4 – חפש עבודה שמצריכה תנועתיות. כמו מעבר בין אתרים, עבודה בשטח ועבודה שדורשת עמידה על הרגלים בניגוד לישיבה ממושכת.

בעיות זיכרון

"שכחנות" היא תופעה יומיומית עבור מבוגרים עם ADD. ככל שיום העבודה עמוס יותר ומלחיץ יותר, כך גדל הסיכוי לשכחנות. מה עושים? ? ?

1.     פעל על פי הכלל "עשה זאת ברגע זה או רשום מה עליך לעשות".

2.     אל תשתמש בפיסות נייר שישמשו אותך כתזכורות. קח איתך את לוח הזמנים שלך לכל מקום.

3.     למד להתעדכן בלוח הזמנים שלך מספר פעמים במשך היום.

4.     השתמש בתזכורות קוליות כאשר הגיע הזמן לעשות שיחת טלפון או לצאת לישיבה.

שעמום

מבוגרים רבים עם ADD מדווחים כי אינם יכולים לסבול שעמום וכי הם נוטים להשתעמם בקלות. הצעד הראשון והחשוב ביותר שצריך לעשות על מנת להימנע משעמום הוא קודם כל לבחור מסלול קריירה שאתה מוצא בו עניין, למרות שגם בעבודות המעניינות ביותר יכולים להיות רגעים של שעמום. הנה כמה טיפים:

1-     בצע את המטלות המשעממות במהלך היום בזמנים שבהם אתה מרגיש יותר אנרגטי.

2-     האצלת סמכויות: משימה שנראית לך בלתי נסבלת יכולה להיתפש על ידי האחר דווקא כפשוטה וקלה.

3-     פרק את המשימה הארוכה והמשעממת לכמה משימות קטנות.

4-     תכיר בצורך שלך באתגר ועניין ונסה להכניס שינויים מעניינים או לקחת על עצמך משימות מאתגרות במסגרת עבודתך.

ניהול זמן לקוי

ישנם כמה סוגים של בעיות בניהול זמן, שהן בעיות קלאסיות עבור מבוגרים עם ADD. אתה בוודאי תזהה את עצמך בכמה מהדילמות הבאות:

1-     מיקוד יתר – "אוי, לא! איך הזמן רץ! הייתי אמור לצאת כבר לפני 20 דקות…" אם אתה שוכח את עצמך במשימה ומאבד את תחושת הזמן, דאג לכוון שעון/ביפר/תזכורת בטלפון הסלולארי שיצפצף כאשר הגיע הזמן להפסיק.

2-     איחורים – "אני אעשה רק עוד שיחת טלפון אחת קצרצרה ואני אזוז…". תכנן מראש להגיע מוקדם יותר לפגישה וקח איתך את העבודה בזמן שאתה מחכה. זה הזמן לעשות שיחות טלפון, לעבור על מסמכים וכו' וכך לא תרגיש שאתה "מבזבז" את הזמן בלשבת ולחכות. תפוס את עצמך לפני שאתה עושה "רק עוד דבר אחד אחרון". תזכיר לעצמך שזה הזמן ללכת "אני אעשה את זה אח"כ".

3-     מחויבות יתר – מבוגרים רבים עם ADD נוטים לקחת על עצמם יותר מידי משימות מה שיוצר אצלם הרבה מאוד לחץ ואי עמידה ביעדים. נסה להימנע מעומס יתר. אל תיקח על עצמך יותר מידי. גם אם יהיה לך מעט זמן פנוי תמיד תמצא מה לעשות וכאשר עובדים ברוגע תוך ניצול יעיל של הזמן, מספיקים יותר ויעילים יותר.

דחיינות

דחיינות יכולה להוות מכשול אדיר עבור מבוגרים עם ADD. למרות שאצל כולם קיימת מידה מסוימת של דחיינות, עבור מבוגרים עם ADD זו בעיה של ממש.

"דד ליין" משמש כנקודת התחלה במקום כנקודת סיום. לרוב העבודה תעשה בלחץ של זמן ועם בקשות לדחיית מועד ההגשה. אי עמידה בזמנים ודחייה של מטלות אינה דרך יעילה להציג את עצמך כעובד יעיל, אחראי ומקצועי…

1-     בחר משימות שהן קצרות מועד וכך תקטין את הסיכוי לדחיינות.

2-     תגמל את עצמך בכל פעם שתצליח לסיים מטלה מעיקה.

3-     עבוד תחת פיקוח צמוד. הדחיינות משגשגת דווקא כאשר אף אחד לא רואה!

קושי בביצוע מטלות ארוכות טווח

הקושי לסיים משימות ארוכות טווח קשור לרוב ברשימה של קשיים שביניהם ניהול זמן לקוי, נטייה לדחיינות וקושי בארגון ותכנון. מבוגר עם ADD יוכל לעבור בשלום משימות ארוכות טווח אם:

1-     יעבוד בקבוצה. פגישות שבועיות או יומיות יעזרו להישאר בעניינים.

2-     חלק את המשימה לכמה שלבים ושער את הזמן הנדרש לכל שלב.

3-     בבואך לתכנן את הזמן שיידרש לביצוע המשימה, התחל בסדר הפוך. מתאריך הסיום אל תאריך ההתחלה וסמן לך את תאריכי הסיום של כל שלב.

4-     קבע פגישות סדירות עם הממונה עליך על מנת לעבור יחד על התקדמותך.

5-     זהה את החלקים במשימה שבהם אתה מתקשה וחפש פיתרון אקטיבי. שאל את עצמך האם יש לך את הידע והמשאבים לעמוד במשימה בכזה סדר גודל? האם עליך להיעזר בעמיתים לעבודה?

ניירת

עבור כל ADD טיפוסי, נושא הניירת בעבודה הוא מעין בור בלי תחתית. עבודת ניירת דורשת יכולת ארגון, משמעת עצמית, יכולת להתמודד עם מטלות משעממות ותשומת לב לפרטים וכל אחת מהיכולות שמפורטות כאן היא קשה מאוד עבור מבוגרים עם ADD.

1-     חפש אחר עבודות שעבודת הניירת בהן היא שולית.

2-     חפש דרכים לפשט את עבודת הניירת. האם מישהו אחר יכול להדפיס את הערותיך עבורך?

3-     השתדל להתפנות לעבודת הניירת דווקא כאשר אתה נמצא בשיא הערנות, לפני שאירועי היום התחילו להשפיע.

4-     אל תגיע למצב של הרים של ניירת. בקש עזרה לפני שהמצב מתחיל להתדרדר.

5-     פתח לעצמך שיטת תיוק פשוטה והשתמש בה!

קשיים בינאישיים

מבוגרים רבים עם ADD מתנהגים בעבודה באופן שמעצבן את חבריהם לעבודה למרות שכלל אינם מודעים לכך! בקש מחבר שאתה יכול לסמוך עליו או מבן הזוג שלך לעורר את מודעותך להתנהגויות שכאלה. הנה כמה דפוסי התנהגות של ADD  שחשוב לשים אליהם לב על מנת למזער אותם ככל האפשר:

1-     נואם – בנושאים שמעניינים אותם, מבוגרים עם ADD נוטים להתעמק יתר על המידה. הם יכולים לדבר על הנושא ללא הפסקה מבלי לשים לב האם הצד השני אכן מעוניין להקשיב או שאולי הוא מעוניין לשנות את נושא השיחה?

2-     מפריע –  דפוס התנהגות זה נתפש כגסות רוח (למרות שלא זאת הכוונה) ולרוב התוצאה היא מירמור ותסכול של האנשים שעמם מתנהלת שיחה. ולכן בישיבות, רשום את הערותיך אם אתה מפחד שתשכח. בשיחות, תשתדל למתן את עצמך ואם תפסת את עצמך מפריע, הפסק לדבר, התנצל ותן לשותף שלך לשיחה לסיים את שהתחיל לומר.

3-     חוסר טאקט –  "זה לא מה אתה אומר, אלא איך אתה אומר". מבוגרים עם ADD  נוטים להגיב מיד מבלי להשהות את תגובתם ומגיבים בחוסר רגישות. אם אתה שייך לאותם אנשים שטופחים לעצמם על השכם על היותם כנים וישרים, אולי כדאי שתשאל את סביבתך מה היא חושבת על הערותיך…

כעת, כשסיימנו לעבור על כל עשר המלכודות הטיפוסיות, אני מקווה שהמסר שיש פיתרון נשאר חד וברור. ניתן להימנע מכל אחת מהמלכודות הללו על ידי בחירה זהירה של מקום העבודה, היכרות כנה עם עצמך ויכולת לנהל את עצמך ביעילות. אם בעבודתך הנוכחית קיימים קשיים רבים, אל תמהר להניח שאתה נמצא בעבודה הלא נכונה. נסה ליישם כמה מהטיפים שהצגנו כאן לפני שאתה מחליט לעבור לעזוב ולעבור לעבודה הבאה. אל תתפתה למלכודת הגדולה מכולן, שאי שם מחכה לך עבודת חלומותיך שלא תדרוש ממך שום מאמצים…

נכון, עליך לבחור בתבונה עבודה שתהיה ידידותית לADD אך יחד עם זאת, עליך לקחת אחריות על ה-ADD שלך על ידי הבנת צרכיך, לדעת מהם גבולותיך, לדעת לבקש עזרה ולדעת כיצד להעצים את יכולותיך וכישרונותיך!

בהצלחה!


פרדי הפינגווין

יוני 14, 2010
ע"י ד"ר דניאל איימן, פסיכיאטר מומחה בADHD
http://www.danielamen.com
שים לב לתכונות שאתה אוהב בילדיך מאשר לתכונות שאתה לא אוהב בהם. אין לך מושג כמה זה חשוב! אם תשים לב רק למה שאתה לא אוהב בילדיך, הם לא יאהבו את עצמם, ואתה לא תראה אצלם התנהגות טובה. חשוב לרגע על עבודתך. האם עבדת פעם בשביל מישהו שלא שם לב לביצועים הטובים בעבודתך? מה זה גרם לך להרגיש אצל בוס כזה? שאתה רוצה ללכת לעבודה? שמעריכים אותך? שאתה חשוב? ברור שלא! שנאת את העבודה! ילדים הם בדיוק אותו הדבר. אם לא תהיה ער לתכונות שאתה אוהב בהם, לא תזכה לראות פירות בעמלך.
הרשה לי לספר משהו מוזר על עצמי, שאני מתלבט האם להיות נבוך מזה או להיות גאה בזה.  אני אוסף בובות פינגווין, יש לי מעל 300 פינגווינים במשרד שלי והיום קיבלתי עוד שלושה ממטופל שלי.
לפני כמה שבועות בזמן טיפול משפחתי, לאחר שסרק האב את אוסף הפינגווינים אמר: "תגיד לי ד"ר איימן, איך יתכן שאדם מבוגר האוסף פינגווינים יוכל לעזור לנו?" כדי להגן על האמינות שלי החלטתי לספר לו את הסיפור הבא:
פעם כאשר גרתי בהוואי החלטתי לקחת את בני אנטון למקום שנקרא "פארק החיים הימיים" שם מתקיימים מופעים של חיות ימיות. פינגווין בשם פרדי השמן ביצע פעלולים מדהימים.
הוא קפץ ממקפצה בגובה 7 מטרים, העיף כדור בעזרת אפו, ואפילו קפץ דרך טבעת אש. בסוף המאמנת ביקשה ממנו להביא חפץ מסוים ופרדי ביצע זאת ואני חשבתי לעצמי – כשאני מבקש מבני להביא לי משהו מתנהל בינינו ויכוח בן 20 דקות ובסוף הוא גם לא מביא את החפץ. אחרי המופע ניגשתי למאמנת ושאלתי אותה איך הצליחה לגרום לפרדי לעשות כל מה שביקשה ממנו. המאמנת הביטה בי ובבן שלי ואז אמרה "זה לא כמו הורים, בכל פעם שפרדי מבצע משהו שהוא קרוב למה שאני מבקשת ממנו, אני מתייחסת אליו! מחבקת אותו ונותנת לו דג!"
אז נדלקה הנורה בראשי בכל פעם שבני אנטון עשה את אשר ביקשתי לא התייחסתי לכך אבל בכל פעם שלא ביצע הוא קיבל את מלוא תשומת הלב ממני משום שלא רציתי לגדל ילד רע. בלי כוונה חינכתי אותו להיות מפלצת קטנה! מאז אני אוסף פינגווינים זו הדרך שלי להזכיר לעצמי להיות ער ולהתייחס יותר לטוב שבאנשים שבחיי מאשר לחסרונות שלהם.
תגיד לי מה היה קורה לפרדי אם נניח בשל מצב רוח רע לא היה מביא למאמנת שלו את החפץ אשר בקשה? מה היה קורה אם המאמנת הייתה אומרת לו את אשר הורים אומרים לפעמים לילדיהם, כמו למשל: "אני לא מאמינה שלא הצלחת לעשות זאת! אתה הפינגווין הכי מטומטם שפגשתי בחיי! אנחנו צריכים לשלוח אותך לאנטרקטיקה להיות שם עם יתר המטומטמים!"
איך פרדי היה מגיב? הולך לפינה ובוכה או נושך את אצבעה של המאמנת!    זה בדיוק מה שקורה לילדים שלנו כאשר מבקרים אותם או לא מתייחסים אליהם ומקבלים כמובן מאליו את המעשים הטובים שהם עושים.
אם אתה רוצה לגדל ילד בעל ערכים בריאים הוא צריך להרגיש בריא בתוכו. דומה הדבר לתוכנה, לעיתים קרובות אתה הוא זה ששולט בתוצאות ע"י מה שתתכנת בעצמך.
השג לעצמך פינגווין שיזכיר לך להיות ער לדברים שאתה אוהב בילדך (ואולי גם בבן הזוג שלך) הרבה יותר מאשר לדברים שאינך אוהב בו. בעבודה שלי כפסיכולוג – אם אני יכול לגרום לאנשים לשים לב למה שהם אוהבים אחד בשני ולשים לב למה שהם אוהבים בעצמם הרבה יותר ממה שהם לא אוהבים בעצמם או באחרים, זו התחלת ההחלמה כך הם מתחילים להבריא, הדיכאון מתחיל להיעלם, החרדה פוחתת וכן הלאה. הייה ער למה שאתה אוהב.

Hello world!

יוני 14, 2010

Welcome to WordPress.com. This is your first post. Edit or delete it and start blogging!